כשאנו באים להבהיר את רעיון התיאום הדימוקראטי , שהוא היפוכו של משטר מחנה טוטאליטארי , עלינו לזכור קודם כל שהליבראליזם הקלאסי אין לו תורת תיאום משלו . הוא סבור , שהתיאום בעסקי הבריות סופו לבוא מידי כוחות לא נראים שבחברה . חייב אדם להשגיח על הכל , חוץ מההרמוניה של כלל החברה כולה , שהיא משגיחה על עצמה . בראשי דברים אפשר למסור את כל תורת הליבראליזם בעניין מהלך המעשה בחברה בזו הלשון : אין צורך בתכנון , אין צורך לומר לו לאדם , מה דרך המעשה הטובה שיבור לו , אין צורך בשינון תכליות ולא בזירוז כוונות , כל זמן ( א ) שההזדמנות שווה לכל אדם , ( ב ) שיש בחירה חופשית , ( ג ) שיש מקום לניסויים , שכל אדם יכול לנסות ולהיכשל , ( ד ) שאפשר להשיג אינפורמאציה בדברים השייכים לעניין * ( ה ) שיש —אחרון במניין ולא אחרון בעניין —תחרות חופשית , שיחד עם הגורמים הקודמים עתידה היא להוליד את ההתעוררות להסתגלות ואת הנינה הדרושה בשבילה . באמת סומכת תורת הליבראליזם על היענותו של היחיד כשהוא לעצמו , שדיה להביא מאליה לכלל הסדר הישר והטוב בחברה . מבחינה סוציולוגית , T - אומרת אסכולה זו , אין סיגול שכוחו יפה אלא אחד , וזה...
אל הספר