כלום יש לד תורה היכולה להסביר ולהצדיק את היפיקוח בידי רבים' כדבר ' המתיישב עם התבונה ולא כאיוולת , תורה המסוגלת לקבוע את צורת הדרך ' ' שבה תלויה הצלחת תיפקודה של זכות הבחירה הכללית 1 גם הגישה האינדיבי דואליסטית הקיצונית וגם הקולקטיביסטית הקיצונית שתיהן כאחת אין בהן כדי תשובה לשאלה , אם ההמון יודע לשפוט מה טוב ומה רע , מה נבון ומה נ 1 אל בפוליטיקה . וכן הבל הוא לצאת ולשאול את היחידים , אחד לאחד , כדי שנדע על פי תשובותיהם , אם ראובן או שמעון יודע לדון בהבנה בשאלה פוליטית זו או אחרת . אין איש , ואפילו לא במעולים שבנו , שיודע את התשובה לכל שלל השאלות הת 1 כפות עלינו יום יום . אף אין אנו יכולים לקבל את הדעה בדבר ישות נסתרת , זה 'הרצון הכללי , ' המנחה כביכול את המוני העם בדרך הישר ומסייע בידם , כאותו הגניוס הרומאי , למצוא כביכול פתרונות טובים יותר לבעיות הציבור משיש בידי היחיד או העילית המצומצמת למוצאם . על כורחך אתה אומר , שההסבר המניח את הדעת לא כאן מקומו . עלינו לראות תחילה , שלשם הבנתה הנכונה של זכות הבחירה אין להתיקה מיריעתה , אלא יש לדרשה כפרשה בכלל התהליך הדימוקראטי כולו , אילו הובאו...
אל הספר