אם יפה כוחה של כל הטענה כולה כמו שנתפרשה לנו זה עתה , אפשר להגדיר את בעייתו הפוליטית והחברתית של הדור . עלינו לבנות משטר חברתי בדרך התכ נון , אבל תכנון שהוא מסוג מיוחד : בהכרח שיהא זה תכנון לשם חירות , כפוף לממשל דימוקראטי , תכנון הן , אבל לא תכנון מצמצם שמכשיר את הקרקע ' למונופולין של קבלנים או של איגודי עובדים , אלא 'תכנון לשם שפע , ' כלומר : תעסוקה מלאה וניצול מלא של האוצרות , תכנון לשם צדק סוציאלי ולא לשם שוויון מוחלט , ובכלל דבר זה דירוג השכר והמעמד האישי על פי מידות של שוויון שבטבע ולא על פי זכויות קנויות ! תכנון לא לשם חברה לא מעמדית ' אלא לשם חברה המבטלת הפלגה של ע ^ ני ועושר ; תכנון לשם תיקון מדרגות בהשכלה בלא 'השוואה כלפי מטה' — העברה מתוכננת , היוצאת בדרך הקידמה ' בלא שתדחה כל דבר של מסורת שערכו בו ; תכנון המתייצב בפני הסכנות שב ' חברת המונים על ידי תיאום דרכי הממשל החברתי שלא יתערב אלא במקום ' שיש פריעת מוסד או פריעת מוסר המוגדרת לפי מושגי הציבור ו תכנון לשם ' שיווי משקל בין ריכוז ה & ררה לבין פיזורה ו תכנון לשם שינויים חברתיים מודרגים שבאים לסייע לפיתוחה של האישיות ; ב...
אל הספר