החסידות , שבחלוף כשני דורות בלבד צמחה והתפשטה כאחת התנועות הרוחניות והחברתיות הגדולות בתולדות ישראל , עוררה את התעניינותם של חוקרים דגולים ביובל השנים האחרון ; זאת תוך כדי פעילותם המחקרית היוצרת בתולדותיהם של הזרמים המיסטיים בישראל , ובמיוחד המשיחיות השבתאית . תנועה זו הילכה עליהם קסם רב כשבר רוחני לאומי , שהרעיד את תשתית ההוויה היהודית והטביע את רישומיו על הדורות האחרונים בישראל . אין ספק , כי ההתבוננות בדבריהם של אבות החסידות לאור הישגי המחקר הגדולים בזרמים המיסטיים ובמיוחד במינות המשיחית השבתאית וספיחיה תרמה תרומה רבת חשיבות להבנת מהותה הרוחנית הרעיונית של החסידות . אולם , תרומה זו נקנתה במחיר הפסיחה על ההתבוננות השיטתית במוטיבים דתיים ראדיקאליים בספרי דרוש ומוסר קודם הופעתה של השבתאות , בימיה ולאחריה ובימי התהוותה של החסידות , ללא תלות בעולמה הרוחני והחברתי . ושוב עלינו להזכיר , כי עוד לפני כחמישים שנה הזהיר ג' שלום ז"ל את קוראיו : ניתוחה של תורת החסידות אינו יכול לפסוח על ספרות המוסר . בהעדר עבודת מחקר רצינית על הנושא נאלצים אנו להאחז בהכללות מסוכנות שמקורן ברשמים מעורפלים פחות א...
אל הספר