לכאורה לפנינו פאראדוקס , שדווקא ענייני הדביקות , הענווה , האין וביטול ממציאות משמשים מצע רחב לביטויי האליטיזם הצדיקי , כגון הדברים המיוחסים לר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג , מתלמידיו החשובים ביותר של המגיד ממזריץ' ומבוניה הבולטים של תנועת החסידות , שלפיהם האין הוא יסוד קיומם של העולמות ומקופלות בו בפרה אקזיסטנציה וללא דיפרנציאציה כל צורות הקיום . לפיכך כשנביא צריך היה לחולל נס , לשנות את טבע הבריאה , "היה מדבק ומקשר לבחינת אין , שכל הכוחות שוה בו . " משה , כשיצא בשליחות האלוהים "להוציא מים מסלע יבש , הבין גם כן שצריך לעשות כן , לקשר לבחינת אין . " אלא שהוא סבור היה בטעות כי כל ישראל צריכים לבוא לבחינת אין כדי לחולל את הנס יחד , ואילו "רצון יתברך היה רק שמשה ואהרן יבואו לבחינה זו ... והיה בזה קידוש השם ביותר , " מופת לכל העם , "ועל ידי זה היו יראים מהשם ויאמינו בעבדיו . " ר' שמואל שמעלקא הוסיף והטעים "וזה היה דבר בלתי אפשרי שישיגו כל העם למדריגה גדולה כזו . " עוד דוגמה : דרשתו של ר' חיים הלברשטאם מצאנז ( נפטר בשנת ( 1876 בפרשת קרח ( במדבר טז , א-ג ) "ויקח קרח" כר "ויקהלו על משה ואהרן ויאמרו...
אל הספר