בבואנו לדון בסוגיית הענווה אצל ר' דוב בער המגיד ממזריץ , ' עלינו לזכור בראש ובראשונה , שאם עשרה קבים של גוזמה לשונית ורעיונית ירדו אל עולמם של החסידים — מנה גדושה מהם נפלה בחלקם של כתביו . טלו , למשל אמירתו של ר' דוב בער , כי "בשעת הזיווג צריך להיות אין , וזה רבה גרש זבובים [ נידה יז ע"א , [ שאפילו כזבוב לא החשיב עצמו , ויאהב את אשתו כמו שאוהב את התפילין ' . " כיוצא בזה הוראת המגיד בהמשך שם , שבעת תשמיש המיטה "יחשוב [ אדם ] שהוא והיא רק ככלים ; " יזכור את יסודה הפיזיולוגי המאוס , "הלובן הוא מזרע האב והאודם מזרע האם , דם עכור שהם סרוחים ומאוסים . " ועוד דוגמה הטבועה גם היא , כקודמתה , בחותמו של הספר "חובות הלבבות : " ואל יאמר בלבו שהוא גדול מחבירו , שהוא עובד בדביקות ... והשי"ת לא נתן לחבירו שכל כמו שנתן לו שכל . ובמה הוא חשוב יותר מתולעת , שהתולעת עובד להבורא יתברך בכל שכלו j צוואת הריכ '' ש , עמי כז ; ראה עוד מגד"ל , עמי . 273 2 אור האמת , עמי . 16 המחשה סיפורית לדברים אלה — בספר אור המאיר מאת ר' זאב וואלף מז'יטומיר ( אור המאיר , רמזי חיי , טז ע '' ג : ( "ושמעתי מהמגיד זללה"ה : כשהיה ...
אל הספר