כדי למנוע טענה שנשים מזרחיות העובדות באוניברסיטאות הן כבר " משתכנזות , " ולכן אינן נוטות לדבר על אפליה מגדרית ובעיקר לא על אפליה אתנית , כללתי במחקר גם נשים שעובדות במכללות . נשים "שלא עשו את זה" מאחר שלא התקבלו לאוניברסיטה או כאלה שנאלצו לעזוב אחרי מספר שנים של עבודה ללא תקן , או מפני שלא ממש ידעו אם הן רוצות להשתלב בעבודה כזו על כל הכרוך בה . לקבוצה זאת שייכות שתי משתתפות שכבר הוזכרו : סיגל וחנה ( ראו למעלה . ( גם שלוש המשתתפות שאת סיפוריהן אביא בהמשך מועסקות במכללות ובדרך כלל הן עובדות ביותר ממקום אחד . שרה לא ניסתה כלל להתקבל כמרצה באוניברסיטה מסיבות שיתבררו מסיפורה , ואילו שושנה מנסה עדיין לקבל משרה חלקית באחת האוניברסיטאות על אף עבודתה במכללה ועיסוקיה הרבים האחרים , ולשלישית , איריס , יש קריירה "מפותלת" המתאפיינת במעברים מתחום לימודים אחד לאחר , ויציאה מן האקדמיה וחזרה אליה .
אל הספר