הסיפור של יפה:

"אני לא רוצה ליפול לתוך המלכודת של זהויות . " הורי עלו מ [ שם מדינה ] ב 1949 עם שתי ילדות . התגלגלנו בין אוהלים לאוהלים ושוב ב"בדונים" ובמחנות עולים , מעברות . שני הורי הם אנשים משכילים יחסית לאוכלוסייה . שניהם סיימו "אליאנס ישראל , " הם שניהם גרו בערים ולא בכפרים . היו גם חשופים לתרבות המערבית , דיברו צרפתית , כתבו וקראו , הכירו יפה מאוד את התרבות הצרפתית מתוך החינוך שהם קיבלו שם . מבחינה זו הם היו מולטי תרבותיים בחשיפה שלהם , והתנודדו . אימא שלי הייתה יותר נטועה בתוך המסורת ופחות מטילת ספק , היה להם עניין מאוד גדול לעלות לארץ לא כל כך ממקום ציוני כמו ממקום של הפיתוח העצמי שלהם . אחד הנימוקים ששמעתי מאבא שלי , שעכשיו כשהצרפתים הכניסו גם פקידים מוסלמים לתוך הבנק , אז הוא לא מוכן לשבת איתם , הם אנשים נחותים . הוא רוצה ללכת למקום טוב יותר . אימא תמיד סיפרה לנו כמה היא הייתה תלמידה מצטיינת בבית ספר וכמה נתנו לה פרסים וזה תמיד דחף אותנו לדעת יותר ולהידמות לה . בשבילי היא הייתה מודל . התלמידה שצריך להתחרות איתה ולנצח אותה בתחרות בין אמהות לילדות . אז מה שקרה זה שהורי נפרדו , היה סיפור גירו...  אל הספר
כרמל