ז. הנהנתנות הצדיקית ופשרה

כשאנו באים לדבר בעניין הנהנתנות הצדיקית בעולם הזה לפי 'נועם אלימלך , ' לא נוכל לפטור את עצמנו מלדון בשאלת מעמדם של העתי והעושר אצל ראשי החסידות , ולו בדרך של נגיעת קצה המזלג . וזאת יש לומר מראש : אף על פי שר' יעקב יוסף וחכמי החסידות האחרים העלו על נס את מידת ההסתפקות במועט מעולם לא מצאנו בספרי יראים וחסידים גלוריפיקציה של העוני . אמת , מצאנו בהם תוכחות מוסר עוקצניות נגד דרכם הנלוזה של עשירים , ואף נשמעת בהם הטענה , כי העשירות עלולה למוטט את אחיזתו של אדם באורח חייו המסורתיים ולרופף את זיקתו לדת . אולם העוני אינו מוצג בהם כאידיאל כסוף . טלו , לדוגמה , אחד מביטויי הגנאי החמורים ביותר כלפי עשירים שמצאתי בספרי יראים וחסידים בדור שקדם לצמיחת החסידות , והוא 'עשירים אותיות רשעים' ( חסר יו"ד . (! ר' יעקב לונדין מליסא - Leszno ) מחוז פוזנאן , ( שחיבורו 'השתערות מלך הנגב עם מלך הצפון 68 ' הוא כתב קטרוג קשה נגד עשירים , השתמש ביתר חריפות בפתגם זה וכתב 'עשירים אותיות רשעים , מלוכלך בחטאים ופשעים . ' אולם בחלק הבאורי בספרו זה הוסיף : 'דודאי יש עשיר וצדיק במשה , שמואל , עמוס ושאר נביאים , כמבואר בפ...  אל הספר
מוסד ביאליק