א. מקורות הסמכות

ואל תסיגו גבול אשר גבלו אבותינו לשנות ממנהגיהם ... כי הם היו יודעים באמת דרך ד' ותורתו ולא נתחכם מהם , והם קבלו התורה וזרקו אבן פינה יסוד מוסד כל מנהג ומנהג על מכונו ; הלא שמעתם אם לא ידעתם , כי חדשים מקרוב באו אשר לא שערום אבותינו ומכנים שמם חסידים ; ובדו מלבם נימוסים ומנהגים , אשר אבותינו הקדושים לא שערום ; והנה עתה בעונותנו הרבים קמו חדשים מקרוב באו ; הנה בהיות כי בעונותנו הרבים נפלגו מעדת ישראל אנשים רקים ופוחזים ומכנים את עצמם בשם חסידים ובונים במה לעצמם ומתפללים בשינוים ובשגעון גדול , כידוע לכל , אשר לא כדת תורתנו הקדושה ובדרך אשר לא דרכו אבותינו מעולם . קטעי עדות אלה מדבריהם של מתנגדי החסידות , שאינם אלא מעט מהרבה , ממחישים אל נכון את נקודת המוקד במחלוקת על ראשי החסידות , 'חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו הקדמונים . ' המחלוקת היא אפוא על זכותם של ראשי החסידות להסיג 'גבול אשר גבלו אבותינו , ' לפרוש מ'עדת ישראל' ולהתארגן בחבורות בפני עצמן . כידוע , ההתנגדות ליומרותיהם הרוחניות המופלגות של ראשי החסידות והכפירה בסמכותם לשמש מנהיגים , שיש לציית לכל אשר יאמרו , מלווה את תנועת החסידות ...  אל הספר
מוסד ביאליק