ההנחה המקובלת , כי הגאולה תלויה בתשובה , שמסורת ארוכה לה בספרותנו , משמשת תשתית לשתי תפיסות סותרות . ( א ) תשובה וגאולה קשורות זו בזו בקשר של סיבה ומסובב , לפיכך חובה לעורר את העם למעשי תשובה , אשר תכליתם לאומית אסכאטולוגית , כלומר , החשת קץ הגלות ; ( ב ) תשובה וגאולה אינן מתרחשות בעת ובעונה אחת , אלא תחילה צריך לשקוד על התיקון המוסרי הדתי , על קיום מצוות ועל לימוד תורה כיאות ולהאמין באמונה שלימה , כי המשיח בוא יבוא במהרה . נעימה חדשה בתפיסה השנייה מצאתי בכתבי ר' יעקב יוסף מפולנאה , המבחין הבחנה חדה בין גאולה פרטית , שהיא התרחשות פנימית , גאולת הנפש מגלותה שאצל היצר הרע , לבין גאולה לאומית אסכאטולוגית . הגאולה הרוחנית הפרטית , לא זו בלבד שאינה תלויה בגאולה הלאומית והיא ניתנת למימוש בתנאי הגלות , אלא היא שלב הכרחי בדרך לגאולה לאומית . הבחנה זו , שמצאה את ביטויה בכמה מאמרים חשובים החוזרים ונשנים בוואריאציות שונות , בשם הבעש"ט ושלא בשמו , בכתבי ר' יעקב יוסף , הובלטה בדברי החוקרים , שהסתמכו , בין השאר , על מאמרים אלה , כדי להגדיר את אופייה של החסידות בראשיתה כתנועה דתית חברתית , שמגמת פניה...
אל הספר