קודם שנדון בעדותו של יעקב יוסף מפולנאה על המחלוקת נגדו , וגירושו בערב שבת מקהילתו שבהן כיהן כרבה , טוב נעשה אם נקדיש דיון קצר בדרוש אחד בספר 'תולדות יעקב יוסף' והוא על הכתוב ( דברים יז , יא ) 'לא תסור' . יש להטעים שאין מדובר כאן במחלוקת שבין תלמידי חכמים המדברים בשם המוני העם לבין תלמידי חכמים המתנכרים להם " לשון אחר , לא מדובר כאן ב'מרידתו השנייה ( של עם הארץ ' ( בלשונו של בובר , אלא במאבק המתחולל בקרב החכמים עצמם , והוא מאבק אידאולוגי חברתי בין התובעים להחמיר בעול המצוות , והם תלמידי חכמים 'שלומי אמוני ישראל , ' לבין המקילים בו , שהם ' שידין יהודאיך . נקודת מוצאו הדרשנית של דרוש זה היא דברי הרמב"ם בספר שופטים , הלכות ממרים ( א , א-ב ) שעניינם — חובת הציות להוראות החכמים : ' כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה , שנאמר "לא תסור . '" לפי השגות הרמב"ן , כפי שמובאות ב'לחם משנה' על הרמב"ם שם ו 'אם כן כל דברי סופרים הן לאו ועשה ' ] לא תסור' ובצדו מצוות עשה . 'על התורה אשר יורוך [ ' והיה לנו להחמיר בכל מילי דרבנן' [ בניגוד לדברי חז"ל 'וכל ספיקא דאורייתא לחומרא ... וכל ספיקא דרבנן לקולא' —...
אל הספר