שמעון דובנוב הסביר את התעוררותה של המחלוקת הפומבית הראשונה על החסידות בשנת תקל"ב , שיצאה מווילנא , בזה הלשון י 'במסביבה קנאית זו [ ליטא ] צריכה היתד , תורת החסידות לעורר פחד ורוגז , מפני שהתקוממה כנגד הלומדים בשם המאמינים . הן בעיקרה לא באה החסידות אלא לערער את היסוד הלימודי שבדת ולהקים תחתיו את יסוד האמונה הסמויה , להעמיד את הרגש והדביקות בקיום המצוות' 7 מרדכי וילנסקי , שכינס את כתבי הפולמוס נגד החסידות , קבע כי רוב הטענות נגד מורי החסידות , שהועלו בכתבים אלה , 'היו האשמות שוא וטענות סרק ... מקצת ההאשמות היו מוגזמות ומבוססות על עדויות מפוקפקות , ואף ההאשמות הממשיות , כגון קביעת מניינים מיוחדים , שינויים בסדר התפילה וזמניה , שינויים בשחיטה , מסיבות של שמחה ... אין בהן כדי להסביר את ההתפרצות הבלתי מרוסנת נגד החסידים ... מכאן המסקנה ... שהדבר שהרגיז ביותר את מתנגדי וילנא והגר"א בראשם היה החשש שהכת החדשה ומנהיגיה גורמים להזנחת התורה ומזלזלים בלומדי התורה' . דעה זו על מניעי המחלוקת , או למצער על אחד ממניעיה העיקריים , מקובלת גם על חוקרים אחרים . ברם ראינו לעיל , בפרק השמיני , שבעניין היחס ...
אל הספר