המילונים ללשון העברית שבידנו אין בהם , לדאבוננו , כדי לסייע להתחקות על מוצאו של המונח 'מחשבות זרות' ועל השתלשלותו ההיסטורית—הספרותית . ברור ששאלת המחשבות הזרות היתר . אחת הבעיות הדתיות החמורות זמן רב קודם החסידות . והרי לדוגמה ר' אליהו די וידאש , שטען בחיבורו הקלאסי ' ראשית חכמה , ' כי האדם הלוקה בפגמים מוסריים קלקלותיו מפקירות את מח שבותיו לכוחות הטומאה , והם מבלבלים את 'מחשבת האדם בתפלתו ותורתו ואי אפשר שיהיה לו דבקות בשום פנים , ובפרט אם לשונו פגום מלשון הרע וכיוצא , שהלשון סולם לעליית התורה והתפלה , ולכך תבלבלהו המחשבה רעה כדי שלא יעשה ייחוד על ידו' . וכן הוא אומר , כי 'מציאות הדביקה הוא שידבק האדם נפשו וישים כל מגמת פניו לייחד השכינה ולהפריד ממנה כל הקליפות , וכן להפריד ממחשבתו כל המחשבות הזרות , ' שכן מחשבות אלו בשעת התפילה או לימוד התורה גורמות לניתוקו של האדם מאהבת : 'ה 'כי מה שגורם לו לאדם להפרד מאהבת הקדוש ברוך הוא בעת עומדו בתפלה או בעת שהוא עוסק בתורה שיבואו לו מחשבות רעות וזרות' . העצה היעוצה לאדם להרחקתן של מחשבות אלו היא , שבשעת לימודו ותפילתו ישווה לנגד עיניו את השכינה...
אל הספר