חיוב עבודת ה' מתוך התעוררות רעה דווקא מושתת , כפי שאמרנו , על תפיסה מוניסטית , וכפי שנראה להלן , לא עקיבה , בנוגע ליצר הרע , תפיסה המבוססת על הכלל , שכל ההוויה ותופעותיה שני רבדים להן : חוץ ופנים , קליפה ותוך , נגלה ונסתר , ובכלל זה היצר הרע , שהרע שבו הוא למראית עין , לפי חזותו החיצונית , אך בתוכו גנוז הטוב , הקדושה . ואין זה חשוב לענייננו כאן אם ' אין זו תורה מיטאפיסית בדבר מהות הרע אלא הוראה פסיכולוגית מעשית' . מכל מקום יכולתו של האיש הנלבב , החכם , לחדור למשמעותה הפנימית של המציאות , יכולת זו בכוחה לחולל שינוי ערכין מופלא —הפיכת הרע לטוב : 'משנה באבות איזה חכם הלומד מכל אדם , שנא' [ תהלים קיט , צט ] ' כשמגיע לידו איזה מצוה לעשותה , להתעורר להיפר , ' היינו ראוי שיעורר על עצמו תאוות אסורות בכוונה תחילה , וכן 'בעניין הזדמנות לאדם איזה עבירה , ' היינו שלא בכוונה תחילה . וראויים דברים אלה לתשומת לב החוקרים . ספר זה כספרים אחרים בדומה לו , כגון 'הרי בשמים' ( ראה לעיל פרק שלישי , עמ' ( 112 עיני החוקרים לא השגיחו בהם , אף כי יש בהם תועלת רבה להבנת עולמה הרוחני של החסידות בתחתיה הראשונים . ...
אל הספר