אולם הדברים בגנות דרשנים , שמרבים להשתמש במשלים ובהלצות , אינם אלא אחד מביטויי הביקורת נגדם . עדויות רבות הן מפי מגידים והן מפי מחברים שונים מעידות על זילזול בדרשות הדרשנים , ופגיעה בכבודם , ובמיוחד כדרשנים נודדים , וכן מוטחות כלפיהם קובלנות חמורות בגין פגמים אישיים ומוסריים כגון : שמגמת פניהם היא התמורה הכספית עבור הטפתם , או שמתלבשים בטלית שאינה שלהם והם עצמם מנוערים מתורה , ואף הטיחו נגדם טענת המינות השבתאית , כפי שנראה להלן . נסתפק כאן בהצגת כמה דוגמאות אופייניות בלבד , כמו המגיד המובהק ר' שמחה מזאלוזיץ , שתיאר במורת רוח את אדישותו של קהל השומעים כלפי אמרי פיו של המוכיח , את נסיונות ההתחמקות משמיעת דרשתו וגסות הרוח כלפיו nr עדויות על מעמדם הנלעג של דרשנים אנו מוצאים למכביר , כגון הקובלנה על תקנתם של מנהיגי הקהל שלא לאכסנם בבית פרנס החודש , כיאה לאורחים מכובדים , אלא בבית הקהל , בית מחסה לארחי פרחי , כנאמר בספר 'בית פרץ / לר' פרץ בן משה ובמשתמע מדבריו : 'שעשו להם תקנות סדום שאינם מניחים להדרשני' ומוכיחי' שיעמדו בבית הפ"ח , ועליהם נאמר [ דברי הימים ב , לו , טז ] "ויהי' מלעיבים במלאכי...
אל הספר