אלוהים

הן שפינוזה והן ניטשה דוחים את הרעיון של ישות טרנסצנדנטית , ולכן הפילוסופיות של שניהם נחשבות לפילוסופיות של האימננטיות . יתר על כן , החרמתו של שפינוזה על ידי הקהילה היהודית של אמשטרדם והחשבון הארוך שניהל ניטשה דרך כתביו עם כוהני הדת הנוצריים , יכולים ללמד על המתח העצום שקיים בין הפילוסופיות שלהם לבין התפישות הדתיות המסורתיות . אך בעוד שפינוזה תוקף את הדתיות דווקא על בסיס הטענה שאלוהים נמצא בהכרח , ניטשה רואה עצמו כמבשרה של תופעה תרבותית חדשה , שאותה הוא מכנה " מות האלוהים . " מכיוון שהפרק הראשון בספר יעסוק בפירוט בסוגיה זו אינני מוצא לנכון להרחיב במידה ניכרת את הדיון בנקודה זו . יחד עם זאת , מכיוון שמדובר בנקודת מוצא של שתי הפילוסופיות ועל מנת לא להותיר את הדברים סתומים לגמרי , אתאר בכמה משפטים את השקפתו הבסיסית של כל אחד מהם ביחס לסוגיה זו . שפינוזה מאמין שהוא מחזיק במושג הנכון והמדויק של אלוהים , שמזוהה על ידיו עם מושג המציאות . זוהי הסיבה שהשקפתו ביחס לאלוהים מכונה " פאנתאיזם" = ) הכול אלוהים . ( שפינוזה מאמין , כיאה לרציונליסט , שבאמצעות החשיבה הלוגית הוא זיקק את מהותו של מושג זה ,...  אל הספר
כרמל