דוגמאות של יחסי אי־הוודאות

עקרון אי הוודאות מתייחס למידת אי דיוקה של הידיעה' שאנו יכולים לדעת בהווה את ערכיהם הסימולטאניים של גדלים שונים' שתורת הקוואנטים עוסקת בהן ; אין הוא מגביל' למשל' את דיוקה של מדידת מקום בלבד או של מדידת מהירות בלבד . נניח' שמהירותו של אלקטרון חופשי ידועה בדיוק' ואילו מקומו אינו ידוע כלל . כאן העיקרון אומר' שכל תצפית בנוגע למקום' שתבוא מכאן ואיל ך' תשנה את התנע בכמות שאינה ידועה ואינה ניתנת לקביעה מדויקת' כך שלאחר ביצוע הניסוי ידיעתנו את תנועת האלקטרון הוגבלה על ידי יחס אי הוודאות . דבר זה ניתן לבטא בקיצור במושגים כלליים על ידי זה שנאמר' שכל ניסוי הורס משהו מידיעת המערכת' שנקנתה בניסויים קודמים . ניסוח זה מעלה בבירור' שיחס אי הוודאות אינו נוגע לעבר . אם מהירותו של אלקטרון ידועה תחילה והמקום נמדד לאחר מכן בדיוק' הרי המקום שבזמנים קודם למדידה ניתן לחישוב . בשביל זמנים אלה שבעבר ערכו של ApAq הוא קטן מן הערך המגביל הרגיל ; 3 אבל ידיעה זו של העבר היא בעלת תכונה עיונית בלבד הואיל ולא תוכל לשמש אף פעם ( בשל שינוי לא ידוע שחל בתנע בגלל מדידת המקום ) כתנאי התחלה בכל חישוב של מסלול האלקטרון בעתיד' ...  אל הספר
מוסד ביאליק