ניסויי הפיסיקה ותוצאותיהם ניתנים לתיאור בלשון חיי יום יום . לכן , אילו לא ביקש הפיסיקאי תיאוריה לשם הסברת תוצאותיו והיה יכול להסתפק' למשל' בתיאור הקווים המופיעים על לוחות צילום ' היה כל דבר פשוט ולא היה כל צורך בדיון אפיסטומולוגי . הדברים מסתבכים רק בשעת ההשתדלות למיין ולצרף את התוצאות' להעמיד את היחס של סיבה ומסובב' בקיצור' לבנות תיאוריה . תהליך הצירוף הזה לא שימש בתוצאות הניסוי המדעי בלבד' אלא במשך הדורות גם בהליכותיהם הפשוטות ביותר של חיי יום יום' ובדרך זו באו לעולם כל המושגים . אגב התהליך הזה נטשו הרבה פעמים את הקרקע המוצקה של ההוכהה הניסויית' והכללות נתקבלו ללא ביקורת' עד שלבסוף נתגלעו סתירות בין התיאוריה לניסוי . נדמה כי לשם ג הגדלים הפיסיקאליים במשוואות יהקאנוניות' של תנועת מערבת מיכאנית , שפותחו על-ידי המילטון . מניעת סתירות אלה עלינו לדרוש' ששום מושג לא ייכנס לתיאוריה אלא אם כן נתאמת במידה של דיוק' שאינה פחותה מן הניסויים' שהתיאוריה באה להסבירם . והנה זו תקלה' שאי אפשר בשום פנים למלא אחר דרישה זו' הואיל והמושגים והמלים השכיחים ביותר יימצאו הרבה פעמים פסולים לשימוש . לשם מניעת ...
אל הספר