קיים הבדל פורמאלי מעמיק בין מושגיהם התיאורטיים של הפיסיקאים לגבי הגזים ושאר הגופים הניתנים לשקילה ובין תורתו של מאכםוול בדבר התהליכים האלקטרו מאגנטיים בתוך מה שמכונה המרחב הריק . שהרי בעוד שאנו מניחים את מצבו של גוף כמוגדר בהחלט על ידי מקומותיהם ומהירויותיהם של מספר סופי ' ולו גם רב מאוד' של אטומים ואלקטרונים' אנו משתמשים בפונקציות מרחביות רציפות לשם קביעת מצבו האלקטרומאגנטי של מרחב' ולפיכך מספר סופי של גדלים לא נראה לנו במספיק לשם קביעתו השלמה של המצב האלקטרומאגנטי של מרחב . על פי תורת מאכסוול יש לתפוס את האנרגיה כפונקציה מרחבית רציפה בכל התופעות האלקטרומאגנטיות הטהורות' לרבות האור' בעוד אשר לפי השקפתם הנוכחית של הפיסיקאים יש להציג את האנרגיה של גוף הניתן לשקילה כסכום האטומים והאלקטרונים שלו . אי אפשר לה לאנרגיה של גוף הניתן לשקילה להתפצל לחלקים המרובים כרצוננו והקטנים כרצוננו' בעוד שלפי תורת מאכםוול ( או בדרך כלל לפי כל תורה גלית שהיא ) של האור' האנרגיה של קרן אור הנפלטת ממקור אור נקודתי מתפשטת ברציפות בתוך נפח ההול ך וגדל . התורה הגלית של האור המשתמשת בפונקציות מרחביות רציפות' הוכי...
אל הספר