גדול כבודה של המאתימאטיקה מכל שאר המדעים מטעם אחד ; משפטיה ודאיים בהחלט ולא ניתנים לערעור' ואילו משפטיהם של כל שאר המדעים שנויים במחלוקת במידת מה' ותמיד שרויים הם בסכנה' שמא יבוטלו על ידי עובדות חדשות . אףעל פי כן לא יהא החוקר בתחום אחר מקנא בגלל זה במאתימאטיקאי ' שחוקיו אינם מתייחסים לדברים שבמציאות' אלא לדברים שבדמיוננו בלבד . שהרי מה פלא שמגיעים למסקנות הגיוניות המתאימות זו עם זו לאחר שהוסכם על משפטי היסוד ( אכסיומות ) וגם על השיטות' שעל פיהם גוזרים ממשפטי יסוד אלה משפטים אחרים . אבל מצד אחר עומדת גדולתה של המאתימאטיקה גם על זה' שהיא היא החולקת למדעי הטבע המדויקים מידה של ודאות , שבלא המאתימאטיקה לא היו יכולים להשיגה . והנה כאן מבצבצת ועולה חידה' שהטרידה הרבה את החוקרים שבכל הזמנים . כיצד בא הדבר שהמאתימאטיקה' שהיא פרי המחשבה האנושית ואינה תלויה כלל בניסיון' יפה כל כך לדברים שבמציאות והולמת אותם ? כלום יכולה התבונה האנושית לרדת לעומקן של תכונות הדברים הממשיים בלא ניסיון אלא במחשבה בלבד ? על זה יש לפי דעתי תשובה קצרה : עד כמה שחוקי המאתימאטיקה מתייחסים למצי אות אינם ודאיים' ועד כמה ...
אל הספר