שימוש במשפט הראשי השני לגבי העולם בכללו

אי הפיכות זו שעולה מהניסיון בכל תהליכי הטבע הידועים לנו' כלום אפשר ליישבה עם הרעיון של התרחשות הטבע שאין לה גבול ; וכלום אפשר ליישב את חדצדדיות סידרת הילוכו של הזמן הנתונה לפנינו עם האינסוף שלה או הסתגרותה כצורת טבעת ? מי שמבקש לענות על שאלה זו בחיוב' צריך שתשמש לו כתמונת עולם מערכת' ששינוייה בזמן נתונים על ידי משוואות' שכהן כיוון הזמן החיובי והשלילי דינם שווה' ואף על פי כן יש בה כדי לבאר באמצעות השערה מיוחדת מראיתה של אי הפיכות במשכי זמנים ארוכים' והנה דבר זה מתקיים בהשקפת העולם האטומית . נוכל לצייר בנפשנו את העולם כמערכת מיכאנית' שמספר חלקיה הוא עצום ומשך זמנה ארוך מאוד' עד שממדיהם של שמי כוכבי השבת שמעל ראשנו זעירים הם לעומת התפשטותו של העולם' והזמנים' שאנו קוראים להם בשם נצחים' זעירים לעומת משך זמנו . והנה בעולם השרוי בכל מקום בשיווי משקל של חום' וזה כאומר שהוא מת' יזדמנו להם פה ושם מחוזות קטנים ביחס' שממדי התפשטותם כמרחב הכוכבים שמעלינו ( נקרא להם עולמות יחידים ' ( שבמשך זמנם הקצר לפי הערך של נצחים הם סוטים במידה ניכרת משיווי משקלו של החום' ובהם שווה שכיחותם של אלה שהסתברות מצבם ...  אל הספר
מוסד ביאליק