כבר הראינו' שכל הכוחות הפועלים כין מאגנטים , בין עצמים המקבלים השראה מאגנטית ובין זרמים חשמליים' אפשר להסבירם בדרך מיכאנית על פי ההנחה' שהתווך שמסביבם הוטל למצב כזה שבכל מקום נבדלים הלחצים זה מזה בכיוונם ; כיוונו של הלחץ הקטן ביותר הוא זה של קווי הכוח הנראים' וההפרש בין הלחץ הגדול ביותר ובין הקטן ביותר פרופורציונאלי לריבוע עוצמת הכוח במקום זה . אם מניחים שמצב של מאמץ כזה קיים בתווך והוא ערוך לפי החוקים הידועים המסדירים קווי כוח' הרי תהא פעולתו על מאגנטים וזרמים שבשדה בדיוק לפי אותם שקולי הכוחות המחושבים על פי ההנחה הרגילה בדבר פעולה ישירה מרחוק . זה נכון ללא תלות בשום תיאוריה מיוחדת בנוגע לםיבתו של מצב המאמץ הזה' או של האופן בו הוא יכול להתקיים בתווך . על כן יש בידינו תשובה מספקת לשאלה 'כלום יש מין השערה מיכאנית בדבר מצבו של התווך המצוין על ידי קווי כוח , שעל פיה אפשר להסביר את שקולי הכוחות הנראים ' ? וזו התשובה : קווי הכוח מורים על כיוונו של לחץ מינימאלי בכל נקודה של התווך . השאלה השנייה צריכה להיות ימה הסיבה המיכאנית של הפרש הלחץ הזה בכיוונים שונים ' ? כחלק הראשון של מאמר זה הנחנו שה...
אל הספר