הגיונות על תנודות קרניים

[ 270 ] ידועה ל ך ההשערה- שהבעתי לפני זמן מה בנוגע לדעה על טבע החומר' הרואה את האטומים האחרונים שלו כמרכזים של כוח' ולא כגופים קטנים המוקפים כוחות . וכך הגופים נחשבים במופשט כבלתי תלויים בכוחות ויכולים להתקיים בלעדיהם . לפי הדעה האחרונה' יש לחלקיקים הקטנים הללו צורה מוגדרת וגודל מוגבל מסוים . לפי הדעה הראשונה לא כך הדבר' אלא זה המייצג גודל יכול להיחשב כמתפשט לכל מרחק שהוא עד כמה שמתפשטים קווי הכוח של החלקיק : אכן' החלקיק מצטייר כמתקיים על ידי הכוחות הללו בלבד' ובמקום שהללו נמצאים שם הוא . ההתבוננות בחומר על פי דעה זו הביאה אותי בהדרגה להתייחס אל קווי הכוח כאילו הם אולי מקום מושב תנודותיהם של תופעות הקרינה . התבוננות אחרת' המתייחסת אל הדעה המשוערת בדבר חומר וקרינה גם יחד' יוצאת מהשוואת המהירויות שבהן מועברים פעולת הקרינה וכוחות מסוימים של החומר . מהירות האור דרך החלל היא כ 190 ' 000 מיל בשנייה ; ואילו המהירות של חשמל' כפי שיוצא מניסויי ויטסטון' גדולה כראשונה' ואולי גדולה ממנה . לפי ההשערה נמסר האור על ידי תנודות דרך אתר' שהוא' אם אפשר לומר כך' חסר כוח כובד' אך גמיש לאין שיעור . החשמל מ...  אל הספר