תורת הגלים של האור: התאבכות, עקיפה וקיטוב

[ 255 ] נדמה לי כי תורת התנודות גמישה יותר מזו של ניוטון לגבי כלל התופעות' ואם עדיין לא ניתן כתורה זו ההסבר המספיק לשבירה' הרי זה אולי מפני שהאור לא נחקר כל צורכו מבחינה זו . ההשערה פשוטה' וחשים בה שהיא מלאה מסקנות' אלא שקשה להעלותן . הטענה החזקה ביותר שנאמרה נגד תורה זו היא' שיסודה השוואת האור לקול . אבל אין הוכחה לכך שאפשר להשוות בדיוק את תנודות האוויר' שהוא נוזל כבד' לתנודותיו של יסוד החום' של הנוזל הדק שממנו הוא שואל את גמישותו . התפשטות האור מהירה לאין ערוך מזו של האוויר ; לפיכך צריכה תנועתו לסטות הרבה פחות מחוצה לכיוונו המקורי כל עור לא הוסח מדרכו על ידי מכשול ; כי האור יכול להיות מוחזר כמו הקול' נשבר או מוטה על ידי פגיעת גוף . טענה זו' היחידה שנראה לי כי קשה להשיב עליה בשלמות' הביאה אותי לידי עיסוק בהטלת צללים . לשם העמדת התופעה על תכלית פשטותה' צמצמתי ככל האפשר את ממדיה של נקודת האור . ואף על פי כן מצאתי שלעולם לא היו ' הצללים בעלי שוליים ברורים כפי שצריך היה להיות' אילו היה האור מתפשט רק במגמת כיוונו הראשון . רואים שהוא סוטה לתוך הצל' וקשה לציין עד היכן הוא מגיע' כלומר את גבול...  אל הספר
מוסד ביאליק