יסודות תורת ההסתברות

[ 2511 כל האירועים' גם אלה שבגלל אי חשיבותם אינם נשמעים לכאורה לחוקי הטבע הגדולים , הם תולדותיהם ההכרתיות—ממש כהקפותיה של השמש . מתוך אי ידיעת הקשרים המחברים אותם אל כלל מערכתו של העולם' תלו אותם כסיבות תכליתיות או במקרה' הכול לפי מה שאירעו וחזרו ונשנו בסדירות' או כלי סדר הנראה לעין ; אבל סיבות מדומות אלה הלכו ונדחקו בהדרגה ככל שהורחבו גבולות ידיעותינו וכלו מן העולם מפני הפילוסופיה הבריאה' שאינה רואה בהן אלא בערותנו אנו מדעת את הסיבות האמיתיות . אירועים הקורים עכשיו' קשורים באלו שהיו קודם בקשר המיוסד על עיקרון ברור , שאין דבר יכול לקרות בלא סיבה המולידה אותו . מושכל ראשון זה' הידוע בשם עקרון הטעם המספיק' חל גם על אותן פעולות הנחשבות כשקולות . הרצון החופשי ביותר אינו יכול להולידן בלא מניע מכריע , שהרי אם אתה אומר שכל הנסיבות של שני מצבים שוות לחלוטין' והרצון הזה פועל במצב אחד ונמנע מלפעול באחר' הרי שבחירתו היא באמת תוצאה בלא סיבה' ואינה אלא' כדברי לייבניץ' המקרה העיוור שבמשנת אפיקורוס . היפוכה של דעה זו היא אשליה של הרות' שכיוון שנעלמו ממנו הטעמים החמקמקים של בחירת הרצון בדברים השקולים'...  אל הספר
מוסד ביאליק