תורת ניוטון ומערכת השמש

נ [ 249 קיצורן של תולדות האסטרונומיה שהבאנו מראה שלוש תקופות די ברורות' שמצד התופעות והחוקים השולטים בהן ומצד הכוחות ' שחוקים אלה תלויים בהם , הן מלמדות אותנו מה הדרך' שבה הלך מדע זה בהתקדמותו' זו שיתר מדעי הטבע צריכים לצאת בעקבותיה . התקופה הראשונה כוללת כל מה שראו האסטרונומים שקדמו לקופרניקום בתופעות התנועות של גרמי השמים' ובל ההשערות שבנו לשם הסבר תופעות אלו וכדי להחיל עליהן חישובים . בתקופה השנייה הסיק קופרניקוס מן התופעות הללו את תנועותיה של הארץ סביב צירה ומסביב לשמש' וקפלר גילה את חוקי תנועותיהם של כוכבי הלכת . ולסוף בתקופה השלישית הסתמך ניוטון על חוקים אלה' ובעזרתם ביסס את עקרון הכובד העולמי ; ועל ידי הפעלת האנאליזה על עיקרון זה' גוזרים ממנו חכמי הגיאומטריה שלאחר ניוטון את כל התופעות האסטרונומיות ואת מקרי הסטיות המרובים שכתנועותיהם של כוכבי הלכת' הירחים והשביסים . וכך נעשתה האסטרונומיה פתרון לבעיה גדולה של המיכאניקה שבה נתוני תנועות גרמי השמים הם קבועים שרירותיים . יש לאסטרונומיה כל הוודאות' הנובעת מן ההסבר המדויק שנתנה למספר עצום של תופעות שונות' ומפשטותו של העיקרון' שהוא לבדו...  אל הספר
מוסד ביאליק