[ 232 ] וכבר אמרתי אני את דעתי וחזרתי עליה כמה וכמה פעמים' שאני רואה את המרחב כדבר יחסי בלבד' כמוהו כזמן ; שאני רואה אותו כסדר של הקיימים זה בצד זה' כדרך שזמן הוא הסדר של הבאים זה אחר זה . שהרי מרחב מתאר' במונחי אפשרות' רק את סדרם של דברים הקיימים בו כזמן' כשהם נחשבים כקיימים יחד' בלא שניתן את הדעת על אופן קיומם המיוחד . וכאשר דברים מרובים נראים ביחד' נתפש סדר דברים זה ביניהם לבין עצמם . נ [ ... והוא הדין לזמן ; שער בנפשך אדם עומד ושואל : למה לא ברא אלוהים את הכול שנה אחת קודם ; והאיש הזה יסיק מכאן שאלוהים עשה דבר שבנוגע אליו אי-אפשר שיהא טעם למה עשאו כך ולא אחרת ; ויש להשיב' שמסקנתו היתה נכונה אילו היה הזמן דבר הנבדל מן הדברים הקיימים בזמן . שהרי אם כך היה' אי-אפשר היה לתת כל טעם על שום מה ייוחסו הדברים לרגעים המיוחדים הללו ולא לאחרים' שהרי סידרם לא ישתנה . אבל אם כך אתה אומר' מיד הוכח הדבר שרגעים בלא דברים אינם כלום' וכל עיקרם אינו אלא סדר הזה אחר זה של הדברים' וכל זמן שסדר זה נשאר שווה' הרי האחד משני המצבים' כלומר' זה שהוא מעיךציפייה' לא יהא נבדל כל עיקר' אף לא יהא מובחן מן האחר שקי...
אל הספר