משפט ב: אור השמש מורכב מקרניים שכושר שבירתן שונה.

ההוכחה על ידי ניסויים ניסוי . 3 בחדר אפל מאוד , ליד נקב עגול' שרוחבו שליש אינץי בקירוב שנעשה בתריס של חלון' שמתי פריסמה של זכוכית' כדי שקרן האור של השמש' הנכנסת בנקב זה , תוכל להישבר כלפי מעלה לעבר הקיר שממול כחדר , וליצור שם דמות צבעונית של השמש . ציר הפריסמה ( זה הקו' העובר באמצע הפריםמה מסופה ועד סופה במקביל לשפת זווית השבירה ) היה כניסוי זה ובניסויים הבאים ניצב לקרניים הפוגעות . על ציר זה סובבתי את הפריסמה לאט לאט , וראיתי על הקיר את האור השבור' או הדמות הצבעונית של השמש , תחילה בירידתה ואחר בעלייתה . בין הירידה ובין העלייה' כשהדמות נראתה כעומדת' עצרתי את הפריסמה וקבעתי אותה במצב כזה' שלא תנוע עוד . שהרי במצב זה היו שבירותיו של האור משני צידי זווית השבירה' זאת אומרת בכניסתן של הקרביים לפריסמה וביציאתן ממנה' שוות זו לזו . [ ... ] ובניסויים שיבואו' הפריסמות מסודרות במצב זה' שהוא הנוח מכולם' אלא אם כן יפורש מצב אחר . וכך לאתר שהועמדה הפריסמה במצב זה' נתתי לאור הנשבר ליפול בניצב על גכי גליון נייר לבן בקיר החדר שממול' והסתכלתי בצורתה ובמי דותיה של דמות השמש' שנצטיירה על גבי הנייר על-יד...  אל הספר
מוסד ביאליק