העקרונות המאתימאטיים של מדע־הטבע המבוא של ניוטון למהדורה הראשונה

[ 210 ] הואיל והקדמונים החשיבו מאוד ( כפי ששמענו מפאפוס ) את ערך מדע המיכאניקה בחקר דברים טבעיים' והאחרונים' שאינם מודים בצורות עצמיות ובתכונות נסתרות' השתדלו לשעבד את תופעות הטבע לחוקי המאתימאטיקה' נתתי את דעתי לפתח כספר הזה את המאתימאטיקה עד כמה שהיא מתייחסת למדע . הקדמונים התבוננו במיכאניקה משתי בחינות ; האחת עיונית' שדרכה בדייקנות' לפי ההוכחה' והשנית שימושית ; למיכאניקה השימושית שייכות כל המלאכות הנעשות בידיים' ושמהן קיבלה המיכאניקה את שמה . אבל הואיל והאומנים אינם עושים בדייקנות גמורה . יקרה שפעמים המיכאניקה נבדלת כל כך מגיאומטריה' שדבר שהוא מדויק בהחלט מכונה בשם גיאומטריה' ודבר שהוא פחות מזה מכונה בשם מיכאני . והנה השיבושים אינם מן האומנות' אלא מן האומנים . מי שפהוהה דייקנותו בעבודתו אינו אומן מושלם' ואלו היה בידו של אדם לעשות בדייקנות גמורה' היה המושלם שבאומנים . כי ציורם של קווים ומעגלים נכונים שעליו מיוסדת הגיאומטריה' שייך למיכאניקה . הגיאומטריה אינה מלמדת אותנו לשרטט את הקווים הללו' אלא דורשת שיהיו משורטטים' כי היא דורשת שהלומד ילמד תחילה לצייר את אלה בדייקנות קודם שהוא נכנס ...  אל הספר
מוסד ביאליק