מסקנה של שני המאמרים הקודמים

[ 203 ] במאמר הקודם הבאתי את כל הפעולות' שדרך כלל חשבו עד היום' שהטבע יוצרן כדי להימנע מן הריק . שם הראיתי ' שטעות גמורה היא לומר' שהן תוצאות של סיבה מדומה זו . כנגד זה הוכחתי בטעמים ובניסויים חותכים בהחלט' שמשקלה של מסת האוויר היא סיבתן האמיתית והיחידה' עד שנוכל לומר בוודאות' שלא נמצא בכל הטבע כולו איזו פעולה שהיא' שנוצרה להימנע מן הריק . אין זה קשה להראות מכאן' שאין לטבע כל סלידה כלל ; שהרי אופן דיבור זה אינו יאה' הואיל והטבע הנברא' שאנו עוסקים בו' אינו בעל חיים ואינו יכול להרגיש 1 - Tois מידת אורך , בשני מטר . דבר . והרי אין זו אלא דרך השאלה' ואין מבינים מכאן אלא זה' שהטבע טורח להימנע מן הריק' כאילו היה סולד ממנו ! עד שעל דעת האומרים כך אין בין האומר יהטבע סולד מן הריקי ובין האומר 'הטבע טורח להימנע מן הריקי ולא כלום . לכן הואיל והראיתי ' שאינו עושה דבר להימלט מן הריק' הרי שאיננו סולד ממנו . שהרי אם נל ך אחר המליצה הזאת נגיד' שכשם שאומרים על אדם שהוא אדיש לגבי דבר מה' אם אין מרגישים באף אחד ממעשיו כל סימן של תשוקה או של מאיסה לגבי דבר זה' כך עלינו לומר על הטבע שהוא אדיש לריק בתכלית...  אל הספר
מוסד ביאליק