נ [ 179 ס י מ פ ל י צ י ו : עד כמה שזכור לי משיג אריסטו על הדעה הישנה' שהריק הכרחי כשביל התנועה ושזו לא תבוא בלא זה . כנגד דעה זו מראה אריסטו' שעצם התנועה כפי שנראה עוד' מבטלת מיסודה את רעיון הריק . שיטתו היא זאת : הוא מניח שני מקרים . תחילה הוא מניח גופים בעלי משקלים השונים זה מזה' הנעים באותו תווך ; אחר כך הוא מניח גוף אחד הנע בתווכים שונים . במקרה הראשון מניח הוא' שגופים שמשקליהם שונים' נעים כאותו תווך במהירויות המתייחסות זו לזו במשקלים ; למשל' גוף שהוא ככד פי עשרה מאחר ינוע במהירות הגדולה ממנו פי עשרה . במקרה השני מניח הוא' שמהירויותיו של אותו גוף הנע בתווכים שונים מתייחסות זו לזו כיחס ההפוך שבין צפיפויותיהם של התווכים הללו ? למשל' אם גדולה צפיפות המים פי עשרה מצפיפות האוויר' הרי תהא המהירות כאוויר גדולה פי עשרה מן המהירות שבמים . על פי הנחה שנייה זו הוא מוכיח' שהואיל וקלישות הריק גדולה עד איך סוף מקלישותו של כל תווך מלא חומר' ואפילו הוא קלוש שכקלוש' הרי כל גוף שיעבור בתווך מלא מרחק מסוים בזמן מסוים צריך שיעבור אותו בריק ברגע' או בלא זמן ; אבל תנועה מידית היא מן הנמנע ; על כן אי אפ...
אל הספר