ביקורת תורת התנועה הטבעית של אריסטו

[ 176 ] ס א ל ב י א ט י : מה רבות השאלות שהיינו צריכים להיפנות להן' אילו חפצנו ליישב את כל הקושיות הקשורות ותלויות זה בזו ! אותו העיקרון' המניע ומגביה קליעים כבדים למעלה' אתה מכנהו בשם חיצון' שלא כטבע' ומאלץ ; אבל אולי פנימי הוא וטבעי לא פחות מן הכוח המניע אותם כלפי מטה . אולי נוכל לכנותו בשם חיצון ומאלץ כל עוד מחובר הגוף הנע אל מניעו ; אך אם נפרדים הם זה מזה' מה כאן הדבר החיצון המניע חץ או כדור ? יש להודות' שהכוח המסיע את הלה לגובה אינו פחות פנימי מן הכוח המניעו למטה . ולכן רואה אני את תנועות הגופים הכבדים כלפי מעלה בגלל תקיפה שניתנה להם כטבעית ממש כתנועתם כלפי מטה התלויה בכובד . סימפליציו : לא אודה בזה לעולם' הואיל וזו יש לה עיקרון טבעי פנימי ' שאינו פוסק' אבל הראשונה יש לה עיקרון חיצון' מאלץ וסופי . ס א ל ב י א ט י : אם חושש אתה להודות שעקרונות תנועותיהם של גופים כבדים כלפי מטה וכלפי מעלה הם פנימיים וטבעיים באותה מידה' מה תעשה אם אגיד לך שייתכן והם אותו דבר עצמו ? סימפליציו : אני מניח דבר זה להכרעתך . ס א ל ב י א ט י : ואני מעדיף שתהא אתה השופט . אמור לי ' המאמין אתה שעקרו נות פנימ...  אל הספר
מוסד ביאליק