התקופה הנכללת בפרק זה' כלומר מאת השנים מאמצע המאה הט"ז עד אמצע המאה הי"ז' עיקר חשיבותה ההיסטורית בכך' שערערה את יסודותיה של תפיסת הטבע האריסטוטלית וביטלה את רוב הנחותיה המדעיות . בזה הושם גם קץ לכל הגישה המדעית של ימי הביניים' שהיתה מבוססת כמעט כולה על משנתו של אריסטו . אולם הקטעים המובאים כאן מתוך הספרות המדעית של תקופה זו מעידים על כך' שלא פחות משסילקה מושגים והשקפות שנשתרשו במשך יותר מ 1500 שנה וסייעו לה במידה רבה גורמים כה אדירים בתיאולוגיה של ימי הביניים' הניחה עם זה את היסוד למערכת קונצפטואלית חדשה שעיצבה את דמותה של כל התקופה הניוטונית שבאה בעקבותיה . בשלושת הדורות האלה- למן מותו של קופרניקוס ועד לידתו של ניוטון- נתגלו עובדות ראשונות במעלה והתחילה מתרקמת מסכת עיונית שעליהן בנו ניוטון ומדעני המאות הבאות את כל הבניין המסועף של המדע החדש . יתר על כן' גם הפילוסופיה החדשה על שני זרמיה הראשיים' האמפיריזם והראציו נאליזם' מתוך שביקשה להשתחרר מכבלי התיאולוגיה האסכולאסטית והשקפת העולם האריסטוטלית' הטתה שכם למאמצי המדענים והתוותה את הדרך להשקפת עולם חדשה' שהתפיסה המדעית נעשתה לחלק בלתי...
אל הספר