[ 147 ] אם נבוא להרחיב בבינה ובהשכל את הדברים שנתחוורו לנו קודם על פי הבערות המלומדת , ומה גם אם נזכור , שהכול הוא העליון המוחלט' או שממנו הוא הווה , נוכל ללמוד הרבה על היקום או על העולם , שלפי דעתנו אינו אלא העליון המצומצם . שהרי הואיל וכל זה שבכל נמצא בא מן המוחלט , הרי הוא עצמו מצומצם או מעובה ; ומפני שהוא עליון הוא מחקה את המוחלט בתכלית ההחלט כפי שתשיג ידו . לפיכך אנו אומרים , שדברים ששמענו בספר הראשון על העליון המוחלט והשייכים למוחלט בהחלט , הם השייכים בצמצום למצומצם . אלוהים הוא הגדולה והאחדות המוחלטת , והוא מ _ קדם ומאחד דברים המופרשים ומורחקים זה מזה לחלוטין , כגון ההפכים שאין אמצע ביניהם ; מצד המוחלט אין בין אלו ולכל הדברים ולא כלום , בכול הוא ההתחלה המוחלטת וגם תכלית הדברים , הוא הישות שבה הכול קיימים בלא ריבוי , הוא עצמו העליון המוחלט והפשוט , בלא הבדלה , משל לקו אינסופי שהוא כלל הצורות . כיוצא בו העולם או היקום הוא העליון המצומצם והאחד , קודם לניגודים המצומצמים כגון ההפכים ; ובקיומו המצומצם כלול הכול ; הכול הוא ההתחלה המצומצמת וגם התכלית המצומצמת של הדברים , הוא יש מצומצם ,...
אל הספר