[ 138 ] אם טוענים שהנטייה הטבעית בסופה של הנפילה מתגברת לא מפני שהנטייה הכפויה פגה' אלא בגלל דבר המיוחד לה לנטייה הטבעית כשהיא לעצמה' ומביאים כראיה לכך אבן הנזרקת מלמעלה כך שאין היא חוזרת לאחר עלייה בתנועה כפויה' ומבלי שתהיה בה נטייה כפויה - אז רואה אתה שככל שרחוקה תחילת הטלתה כן תנועתה כסופה מהירה יותר וכוח נטייתה חזק יותר' ובזאת היא מבקיעה ושותקת . ואין הדבר כן כאשר היא תוטל ממרחק קצר יותר . יתר על כן' יתברר שהשינוי בזה הוא לפי מידת אורך המרחק אשר אותו עברה האבן . בזה הנטייה הטבעית שונה מן הנטייה הכפויה הנחלשת על ידי ההתנגדות של מה שהיא עוברת בו בדרכה . דבר זה כך הוא' כיוון שהסיבה הגורמת את הנטייה הכפויה נפרדת ממנה ואינה יוצרת בה נטייה אחר נטייה . על כן הנטייה הכפויה מפגרת לפי מידת היחלשותה על ידי מה שמתנגד לה . בעוד שעקרון הנטייה הטבעית מצוי באבן ומספק לה נטייה אתר נט יה . על כן אתה רואה שבשעה שתנועתו של כדור עקב מכה מתקרבת לסופה , ישתדל המ ? ה להביא בעקבותיה תנועה נוספת . ואילו יכול היורה לעשות כזאת' היה עושה . מאידך גיסא עקרון הנטייה הטבעית אינו נפרד מן הגוף' והוא ממשיך לפעול עלי...
אל הספר