[ 121 ] תחילה עלינו לשאול את המחזיקים בדעה זו : אדם שזרק אכן בידו' כלום הוא כופה את האבן לנוע בתנועה שלא כטבעה על ידי זה שהוא דוחף את האוויר שאחריה' או שמא חולק הזורק לאבן כוח מניע ? אם אינו חולק כל כוח לאבן' אלא מניע אותה על ידי דחיפת האוויר בלבד , ובדומה לזה מיתר הקשת והחץ' לשם מה נגיעת היד באבן או נגיעה במיתר בחריץ זנב החץ ? [ .. [ ועוד' אם מיתר וחץ או יד ואבן נוגעים זה בזה במגע רציף ואין שום דבר חוצץ ביניהם' מה האוויר המתנועע מאחורי הקליע ? ואם הוא מתנועע כצדדים' מה עני ני אצל הגוף הנזרק' הואיל ואין האוויר פוגע בו ? מזה ומטעמים אחרים יכולים לראות , שאי אפשר להם לדברים שכופים עליהם תנועה שינועו בדרך זו ; אלא מן ההכרח' שאיזה כוח מניע , שאינו גופני ייחלק לנזרק על ידי הזורק' והאוויר הנדחף אין לו ' כל חלק בתנועה זו' או מעט מאוד . ועל כן' אם הדברים המונעים באוויר בכוח ינועו כך' הרי בריק על אחת כמה וכמה' וברור שאם זורקים בתוכו אבן או חץ בכוח ובניגוד לטבעם' אין צריך אלא בזורק עצמו . ודעה זו' שהוכחה בעליל ( וזה שהזורק חולק לגוף הנזרק כוח מניע' שאינו גופני ' וכאן הזורק צריך לנגוע בנזרק ' ( א...
אל הספר