[ 64 ] האמונה במציאות דבר שאין לו סוף עולה לו למתבונן בעיקר מחמישה צדדים : ( א ) מצד הזמן , שהרי זה אין לו סוף ! ( ב ) מצד התחלקות הגדלים' שהרי גם המאתי מאטיקאים משתמשים באיךסוף ; ( ג ) ואם ראית שבריאה וכליה איבן פוסקות' הרי אין זה אלא מפני שהדבר , שממנו בא הנברא , אין לו סוף ; ( ד ) ומפני זה , שהמוגבל גבולו תמיד איזה דבר , עד שבהכרח אין גבול אם כל דבר לעולם מוגבל על ידי דבר אחר ; ( ה ) ויותר מכול ומעל לכול , והוא דבר שהנו בבחינת קושייה בעיני הכול , וזה שכמחשבתנו לא המספר בלבד אין לו סוף , אלא גם הגדלים המאתימאטיים וגם כל מה שהוא מעבר לשמים . ואם אין סוף למה שהוא מעבר לשמים' הרי דומה שגם גוף אין לו סוף וגם אין סוף לעולמות . על שום מה מרובה הריק כאן משהוא במקום אחר ? עד שאם החומר נמצא במקום אחד , מן ההכרח שיהא בכל מקום . ואם אין סוף לריק ולא למקום , מן ההכרח שגם לגוף אין סוף ; שהרי בדברים הנצחיים אין בין האפשרי ובין הנמצא ולא כלום . אבל העיון באיךםוף מביא לידי קושייה ; שהרי בין האומרים שאינו נמצא בין האומרים שהוא נמצא , הרבה דברים בידם שאין הדעת םובלתם . לפי שאם הוא נמצא , עדיין אינך י...
אל הספר