נ [ 56 ואם קודם גערת בי ' סוקראטס' על ששיבחתי את חכמת התכונה לפי דרכו של עם הארץ' הרי עכשיו אשבחנה לפי דרכך . שכן ברור' כמדומני ' לכל אדם' שזו מכריחה את הנשמה להביט כלפי מעלה' ומוליכתה מהעניינים שבכאן אל התחום ההוא / ' אולי' ' אמרתי אני ' 'ברור הדבר לכל אדם' חוץ ממני ; שאני אינני סבור כך . ' ' אלא כיצד ' ? אמר . ' לפי השיטה שעכשיו עוסקים בה האנשים שמעלים אותה לרמה של פילוסופיה' סבורני שבכל כוחה היא מושבת את מבטנו — כלפי מטה . ' ' מה פירוש דבריך ' ? אמר . ' לא בדרך נקלה' כמדומה לי' אמרתי אני , 'הנך מצייר לך בנפשך את טיבו של ' לימוד הדברים שלמעלה . וגם אם יסתכל אדם בקישוטים שבתקרה' ויבחין במה שיבחין אגב הטיית ראשו כלפי מעלה' תהיה סבור' כפי הנראה' שהוא מעיין במחשבתו' ולא בעיניו . ואולי יפה סברתך ושלי — תמימה . כי שוב אינני יכול להאמין שלימוד כל שהוא יגרום לנשמה שתביט אל על' חוץ מאותו שעניינו — מה שהווה ואיננו נראה ; ואם יביט אדם כלפי מעלה בפה פעור' או כלפי מטה בפה סגור' וינסה ללמוד דבר מה מוחש , לעולם לא אגיד עליו שהוא למד' באשר לא תחול ידיעה על שום עניין מעין זה' אף לא אגיד שנשמתו מביט...
אל הספר