[ 49 ] גם עניין זה מראה ברור' שאין אנו יודעים כלום לאמיתו של דבר' וכל דעה שכבך אדם נוהרת אל קרבו מבחוץ . [ 50 ] ומכל מקום יוחוור' שקשה להכיר מהו כל דבר לאמיתו . [ 51 ] יש שתי צורות של הכרה' האחת אמיתית והשנית עמומה ; ובכלל העמומה ראייה' שמיעה' ריח' טעם ומישוש . והאמיתית נבדלת ממנה . כל אימת שהעמומה אינה יכולה עוד לראות את הקטן מפני קטנותו ולא לשומעו ולא להריחו ולא לטעמו או למששו' באה ההכרה האמיתית ויורשת את מקומה . [ 52 ] לאחר שביטל דמוקריטוס את התחושה ואמר 'לפי המקובל יש צבע' מתוק' מר' לאמיתו של דבר יש אטומים וריק בלבד / הוא שם בפי החושים מלים אלה נגד השכל : 'הוי שכל מסכן' לקחת ממני את ההוכחות' ובזה תנצחנו ? נצחונך הוא כשלונך ' !
אל הספר