[ 47 ] ךמוקריטוס מניח שטבע הדברים הנצחיים הם עצמים קטנים ורבים עד אין סוף . לגבי אלה הוא מניח מרחב אחר וגדול עד אין סוף . והוא קורא למרחב זה בשמות אלה : 'הריקי , 'הלא יש / ו'האינסופי / ולכל אחד העצמים הוא קורא 'היש / 'המלא / ו 'הקיים . ' לפי דעתו העצמים הם כה קטנים , עד שהם מתחמקים מחושינו . ויש להם כל מיני צורות ודמויות והבדלים בגודל . ודוגמת היסודות נוצרים ומתמזגים מתוך אלה' לפי דבריו' כל הגופים הנראים לעין והמוחשים . והם מתנועעים במהומה בריק בגלל הוסר השוויון שביניהם ושאר ההבדלים האמורים . תוך כדי תנועתם הם פוגעים ונאחזים זה בזה היאחזות כזאת שעושה אותם לנוגעים וקרובים זה לזה ; אולם אין הוא אומר שנבראת מהם כל אחדות אמיתית' שהרי זו סברה נבערת לגמרי שה ' שניים או הרבים יהיו אי פעם לאחד . וסיבת הישארותם יחד של העצמים במשך זמן מה הוא מבאר על פי תיאומם ושילובם של הגופיפים' כי מהם מחוספסים' מהם ווים , מהם קעורים ומהם קמורים' ומהם בעלי הבדלים רבים לאין ספור . לפי דעתו הם נאחזים זה בזה ונשארים יחד עד שלא יפעל עליהם כוח חזק יותר מבחוץ שיטלטלם ויפרידם ויפזרם . [ 48 ] באופן דומה הוא מבאר את הק...
אל הספר