אמפדוקלס

[ 25 ] על המחזור הכפול אספר . כי הנה יצמח ומרבים יהיה לאחד בלבד ; והנה שבו ונפרדו ויצאו רבים מאחד . כפולה היא תולדת בני תמותה , וכפולה כלייתם . כי זאת יחוללו ; איחוד הכול אף יחרי ? ה , וזאת רכתה ושבה ונפזרת עם הנפרדים . ואין קץ לחליפות , תמיד לא יחדלון ; עתים הכול מתחבר לאחד באהבה ועתים שב כל דבר ונפלג באיבת המריבה . וכאשר הסכין האחד לצאת מן הרבים , ושבו הרבים מפירוד האחד , כן נולדים הדברים ואין להם חיי קבע ; וכאשר אין קץ לחליפות ותמיד לא יחדלון' כן יעמדו לעולם במחזור . נ [ ... והנה שבו ונפרדו ויצאו רכים מאחד : אש ומים ועפר ורום האוויר שאין לו גבול , ומלבד אלה מריבה המחריבה , הכבדה בכול , ובתוכם אהבה השווה לאורך ולרוחב . נ [ ... כי אלה כולם שווים בגילם ובמוצאם ; כל אחד ניתנה לו שררה אחרת , כל אחד לפי מנהגו , ובזה אחר זה כל אחד ישלוט בתקופת הימים . [ 26 ] כציירים המושחים חליפות צבעים על גבי מתנות הקודש , אנשים הלמודים היטב במלאכה כיד כשרונם , ואף אוחזים בידיהם סמים מרבי צבעים , והם מערבים אותם בהארמוניה , הרבה מזה ומעט מזה , ומהם יוצרים צורות הדומות לדברים רבים , תבנית עצים וזכר ונקבה ,...  אל הספר
מוסד ביאליק