בפרק זה נעסוק בשני נושאים , האחד - משמעותם וחשיבותם של נורמות , כללים וחוקים למדעי הפיסיקה , לאור תורת ההכרה של קאנט ביחסה לפיסיקה המודרנית ; והשני - הקוסמולוגיה של ימינו , ובפרט הקוסמוגוניה , ויישומיהם של עקרונות מכוונים לגביה . גם כאן אפשר לפתוח בקאנט , שחיבורו תולדות הטבע הכלליות ותורת השמים ( 1755 ) הוא החיבור הקוסמולוגי המודרני הראשון . היוונים הקדומים קשרו לעתים קרובות את מושג הנורמה , כלומר המידה התקינה , למושג הסימטריה בכל התחומים , ברפואה ובחקר הטבע , באמנות ובאתיקה . אחד מפסליו של הפסל פוליקלייטוס כונה בשם נורמה , בגלל תיאורו האידיאלי של גוף האדם , שהפרופורציה של כל אבריו מושלמת . הרופא הפיתגורי אלקמייאון , הגדיר את מצב בריאותו הנורמלי של האדם כתוצאת התערובת השווה של ניגודי החם והקר , היבש והלח הפועלים בגופו , וגלינוס , בשלהי העת העתיקה , הגדיר בדרך כלל את המצב הנורמלי או הסימטרי כמצב שמרחקו משני הקצוות שווה . באתיקה הניקומכית שלו אומר אריסטו , שבשיפוט התנהגותו המוסרית של האדם אי אפשר למתוח קווי חילוק גיאומטריים הקובעים מצב אמצעי מדויק , אבל גם כאן ניתן להגדיר את הנורמה כמצב ...
אל הספר