הן הפילוסופים הקדם סוקראטיים הן אפלטון , טבעו מושגים מתחום מדעי הטבע , אולם אריסטו היה הראשון שעסק בקביעת מושגים שיטתית , ראשית בירר מאיזה טעם ומאיזו בחינה יש צורך בשפה מדעית מעל ומעבר ללשון המדוברת . לשוננו הרגילה התפתחה בקטע מוגבל מאוד של הממשות , והוא נסיוננו הבלתי אמצעי . וכשאנו מיישמים את סכום המלים והמושגים הנגזרים מניסיון זה לגבי ההתבוננות המופשטת בטבע , תהיה התוצאה תדמית מטושטשת של ממשות מקיפה יותר . חוקר הטבע חייב אפוא ליצור לעצמו שפה ומכלול מושגים המאפשרים לו חדירה עמוקה יותר למהות הטבע . זו משמעותם של משפטי אריסטו הראשונים הפותחים את הפיסיקה שלו : בכל תחום מחקר שיש בו עקרונות או סיבות או יסודות , ידיעתם של אלה מביאה לידי ידע והבנה ; שהרי אין אנו חושבים שהכרנו דבר אלא אם כן ידענו את הסיבות הראשונות ואת העקרונות הראשונים , ועד היסודות הגענו . וברור שגם במדע הטבע קודם לכול שומה עלינו להגדיר את הדברים הנוגעים לעקרונות . ברי אפוא שדרכנו תוביל מן הדברים הידועים ונהירים לנו יותר , אל הדברים הידועים ונהירים יותר לפי טבעם ; שהרי לא הדברים הידועים לנו , כהרי אלו הניתנים להבנה לפי עצם ...
אל הספר