החל מהעת העתיקה היה חופש הרצון אחד ההיבטים העיקריים של תמונת האדם . פילוסופים , מדענים והדיוטות היו שותפים לוויכוחים בדיון על מהותו הרוחנית של האדם , נושא בעייתי שלא ניתן למצותו . ויכוחים אלה נמשכים זה 2300 שנה החל מאפיקורוס ועד היום הזה , ובוודאי לא יגיעו אף פעם לסיומם . נצטמצם בדין וחשבון על התייחסותם של פיסיקאים בתקופות שונות לבעיית חופש הרצון . הם התבססו על נתונים פיסיקליים ומושגי זמנם וניסו , במסגרת של תמונת עולם פיסיקלית , להשיב על שאלות שעולמו של האדם כיצור הפועל תוך מודעות מציג לפניהם . נפתח באפיקורוס שרגל בתורת האטומים , ובכריסיפוס ( הצעיר ממנו רק כימי דור , ( מייצגה המובהק של פיסיקת הרצף , ונמשיך במדענים מהעת החדשה , מהמאה הי"ח ועד ימינו . בעיות חופש הרצון והדטרמיניזם הקשורות לה נידונו כבר בעת העתיקה . כמעט כל הנושאים המטפיסיים וההכרתיים החשובים המעניינים אותנו כיום , כבר הועלו על ידי היוונים וזכו לאנליזה מעמיקה בכתביהם . מפליא עם זאת שהוויכוחים על מכלול הבעיות האלה התחילו באיחור יחסי , בתקופה ההלניסטית . אריסטו , כפילוסוף וכמדעז , לא השאיר בכתביו כל תרומה ישירה לבעיית חופש ה...
אל הספר