הנצרות — כפי שהיא מתבררת אצל קירקגור — אינה אלא מחאה נגד כל אובייקטיביות ( שם , ( 116 ובראש וראשונה נגד האובייקטיביות של עצמה . כל ניסיון לברור האמת שבנצרות באורח אובייקטיבי , שממנו ייעשה המעבר אל הסובייקט שיקבל על עצמו תוכן זה , אינו אלא אשליה ( שם , , ( 115 שכן מעבר כזה אינו יכול להיעשות אלא מתוך כל עוצמתו של הסובייקט ולא מתוך טענה הגיונית . רק תשוקה אינסופית לאושר יכולה לקבל על עצמה את הנצרות ולא הבנה הגיונית של טבעה של הנצרות . לפיכך מהותה של הנצרות אינה אלא ההחלטה לקבל אותה , אשר עמה מפנה הסובייקט את עצמו אל פנימיותו בלבד ( שם , . ( 116 לכן אין קירקגור מהסס לנסח את הניסוח הבוטה ביותר ביחס לנצרות — הנצרות עניינה הסובייקט לבדו והיא קיימת רק בסובייקט . אובייקטיבית אין לנצרות קיום כלל ( שם . ( כלומר : השאלה מהי האמת בנצרות זהה לשאלה מהו יחסו האמתי של האדם אליה . ומכיוון שראינו שהסובייקטיביות היא האמת , הרי שגם הנצרות מביעה אמת זו בלבד . הנצרות היא כולותה של הסובייקטיביות . תשוקת האדם הסופי להיות אינסופי ונצחי ומאושר בכך — בזמן , כיצור סופי . זוהי האמת היחידה , אשר נאמרת בנצרות , ושוב ...
אל הספר