נראה לכאורה , כי ניטשה חייב לדחות את המושג 'אלוהים , ' כיוון שאין הוא מתיישב עם תחושת ההיות בעולם שלו ולא עם הצהרתו 'אלוהים מת' י לכן ניטשה צריך להתנגד לפיתוי הפנתיאיסטי . חוויית הקיום כולה מוערכת מחדש , והערכים החדשים של ניטשה אינם מסוגלים לכאורה להתקיים עם פנתיאיזם . אבל ב'הרצון לעוצמה , ' סעיף , 1050 מגדיר ניטשה את דיוניסוס ( ועוד אשוב לכך ) ומצהיר , שאמירת ה'הך שלו משמעה 'ההשתתפות הפנתיאיסטית הגדולה בשמחה ובצער . ' בסעיף 1052 הוא קובע במפורש , שריוניסוס משמע 'האלהת החיים . ' עמדתו של ניטשה היא אפוא פנתיאיסטית במוצהר ואינה שונה מבחינה זו משפינוזה כהוא זה . ב'הולדת הטראגדיה , ' במבוא שכתב ניטשה שש עשרה שנים לאחר כתיבת הספר והכתירו 'ניסיון של ביקורת עצמית , ' הוא קובע , כי 'העולם זו הגשמתה של גאולת אלוהים בכל רגע ורגע ' " . ( שם , סעיף , 5 עמ' . ( 12 וב'הרצון לעוצמה , ' סעיף 1037 הוא מגדיל עשות בהצהירו : 'אלוהים בבחינת העוצמה העליונה — זה מספיק ! ממנה נובע הכול — ממנה נובע ' העולם ' ! ' הרצון לעוצמה מופיע אפוא כזהה לחלוטין לאלוהים , לפי ניטשה וזאת מתוך העיקרון השיטתי , שהרצון לעוצמה ה...
אל הספר