גילוי המציאות בכולותה כאלוהים מתאפשר אצל ניטשה בשתי דרכים משלימות זו את זו . האחת היא ביטולה של כל ראייה חלקית וניפוצם של כל הערכים הפרטיים , התייחסות ביקורתית , שהיא תולדה ישירה מן הקריאה 'אלוהים מת , ' שכן ביטול עקרונו של אפולון הוא התמוטטותה האוטומאטית של כל התרבות האפולינית המבוססת על המוסר . השנייה היא ניסוח מדויק של טיבה החיובי של האמת , היינו , משמעותו החיובית של אלוהים כמוחלט ולא כהסוואה לאפולון , לחלקיות , לצורה . ניטשה רואה את נקודת המפנה מן הראייה המסולפת של המציאות אל ראייתה האמתית בביקורת מושג הסיבתיות . ראינו כבר , שלדעתו הסיבתיות היא פיקציה שבעזרתה אנו מסדרים את המציאות לתועלתנו ולנוחיותנו . בתור שכזו הסיבתיות היא מכאניזם קיומי שלנו אשר מותנה על ידי רגש הפחד מפני הזר , המדאיג , הלא מוכר ' ) שקיעת האלילים , ' ארבע הטעויות הגדולות , סעיף , 5 עמ' . ( 79 האדם יוצר מתוך חיי הנפש שלו ומתוך קצב קיומו ובקשת התועלת שלו את ההסברים הסיבתיים לפעולתו ולא את סיבותיה ממש . נוצרת אמונה , שבתמונות ובתהליכי התודעה מתגלות גם הסיבות ממש . וכך נוצר ההרגל לפרשנות סיבתית מסוימת , שדווקא היא ' ...
אל הספר