ביקורת השאיפה לאמת ולהכרה

השפעתו הרבה של ניטשה ועיקר פרסומו באו לו בגלל ביקורתו על הערכים שתרבותנו מושתתת עליהם . לא נותר אחד שלא עורער מן היסוד . המוסר , החברה , המדינה הדת — כל אלה נתגלו בקלונם . ניטשה הראה , כי אף אחד מאלה אינו מה שהוא מתיימר להיות , אלא הוא כיסוי למערכת שקרים המכוונים להשיג תכליות אחרות לחלוטין מאלה המוצהרות . שיא ערעורו של ניטשה על התרבות הוא בביקורתו על מושג האלוהים ובהכרזתו המפורסמת 'אלוהים מת . ' אולם ביקורתו של ניטשה נוקבת עוד יותר . הוא מפנה אותה גם אל ההכרה עצמה ואל כליה , שהם מושגיה העיקריים אשר מבססים את יכולתה ההגיונית . גם אלה — טוען ניטשה — אינם מה שהם טוענים להיות , אלא כיסוי למה שהם משמשים באמת . ניטשה אינו מרפה מביקורתו עד שהוא מגיע אל נקודת המוצא של כל מחשבה ושל כל תרבות , שהיא נקודת המוצא של הוויתו של האדם בכלל והמאפשרת לו לחתור אל מטרות , להתכוון אל יעדים . זוהי השאיפה לאמת . לכאורה , מה ברור יותר ומה נעלה יותר משאיפה זו ? והנה בא ניטשה ומטיח בפנינו ביקורת נוקבת ובלתי נעימה עד למאוד על טיבה זה של השאיפה האנושית לאמת , אשר אינה שונה משאר ערכי האדם שהתמוטטו תחת שבט ביקורתו ....  אל הספר