ביקורתו של קירקגור על התהליך הדיאלקטי ההיגלי מתרכזת , כפי שראינו במושג ההחלטה . כיוון שכל חשיבה חייבת להניח מראש החלטה סובייק טיבית ואכסיסטנציאלית לגבי הנחת היסוד ונקודת המוצא שלה , מסתבר שכל התחום האינטלקטואל י , המתיימר לאובייקטיביות , מוטבע בסימן זה ההחלטה השרירותית , שאינה נובעת משיקולים לוגיים . גילויו של גורם אכסיסטנציאלי זה חושף , לדעת קירקגור , את המיבנה האמיתי והסתירתי של האדם . יתר על כן , הוא מדגיש את מימד המציאות הפרטית שהיא בעת ובעונה אחת גם העיקרון לכל אובייקטיביות וגם סתירתה של זו , ועל כן מתעלמת ממנה התבונה הרגילה . לפיכך , סבור קירקגור , חייבת מחשבה ביקורתית אמיתית להחליט באופן מודע ומפוכח על טיבה . הברירה הניצבת בפני האדם החושב על פעילותו היא תמיד חותכת באורח חד משמעי : או ... או ... הוא חייב לבחור בין חירותו הפרטית לבין הספקולאציה הכללית המתפשרת . 69 כאן מצוי היסוד האכסיסטנציאליסטי של קירקגור בכל עוזו . האדם , מתוך הכרתו והבנתו את היותו מציאות פרטית שריתתית , חופשי להחליט על דרכו , גורלו נתון בידיו בלבד : לאותנטיות או לחוסר אותנטיות . בהכירו שאקט הבחירה מאפיק כל פעי...
אל הספר